1
אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל
אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה
וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר
אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה
סוּס וְרֹכְבֹו רָמָה בַיָּם׃
2
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ
וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ
אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃
3
יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה
יְהוָה שְׁמֹו׃
4
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה
וְחֵילֹו יָרָה בַיָּם
וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו
טֻבְּעוּ בְיַם־סוּף׃
5
תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ
יָרְדוּ בִמְצֹולֹת כְּמֹו־אָבֶן׃
6
יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ
יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אֹויֵב׃
7
וּבְרֹב גְּאֹונְךָ
תַּהֲרֹס קָמֶיךָ
תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ
יֹאכְלֵמֹו כַּקַּשׁ׃
8
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם
נִצְּבוּ כְמֹו־נֵד נֹזְלִים
קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם׃
9
אָמַר אֹויֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג
אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמֹו נַפְשִׁי
אָרִיק חַרְבִּי תֹּורִישֵׁמֹו יָדִי׃
10
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמֹו יָם
צָלֲלוּ כַּעֹופֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃
11
מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ
נֹורָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃
12
נָטִיתָ יְמִינְךָ
תִּבְלָעֵמֹו אָרֶץ׃
13
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָלְתָּ
נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃
14
שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן
חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃
15
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדֹום
אֵילֵי מֹואָב יֹאחֲזֵמֹו רָעַד
נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃
16
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד
בִּגְדֹל זְרֹועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן
עַד־יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה
עַד־יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִיתָ׃
17
תְּבִאֵמֹו וְתִטָּעֵמֹו בְּהַר נַחֲלָתְךָ
מָכֹון לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה
מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כֹּונְנוּ יָדֶיךָ׃
18
יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃
19
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבֹּו וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם
וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת־מֵי הַיָּם
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתֹוךְ הַיָּם׃
’āz yāšîr-mōšeh ûḇənê yiśrā’l
’e-haššîrâ hazzō’ṯ lYHWH
wayyōmərû lē’mōr
’āšîrâ lYHWH kî ḡā’ōh gā’â
sûs wərōḵəḇô rāmâ ḇayyām
’āšîrâ: forma particolare del verbo שִׁיר “cantare”: si tratta di un coortativo, che indica un moto della volontà “voglio cantare”.
nāšap̄tā ḇərûḥăḵā kissāmô yām
ṣālălû k‘ôp̄ereṯ bəmayim ’addîrîm
mî-ḵāmōḵā bā’ēlim YHWH
mî kāmōḵā ne’dār baqqōḏeš
nôrā’ ṯəhill ōṯ ‘ōśê p̄ele’
nāṭîṯā yəmînəḵā
tiḇlā‘ēmô ’āreṣ
nāṭîṯā ḇəḥasdəḵā ‘am-zû g ā’āltā
nēhaltā ḇə‘ozzəḵā ’el-nəwê qoḏšeḵā
šāmə‘û ‘ammîm yirgāzûn
ḥîl ’āḥaz yōšəḇê pəlāšeṯ
’āz niḇhălû ’allûp̄ê ’ĕḏōm
’êlê mô’āḇ yō’ḥăzēmô rā‘aḏ
nāmōḡû kōl yōšəḇê ḵənā‘an
tippōl ‘ălêhem ’êmāṯâ wāp̄aḥaḏ
biḡəḏōl zərô‘ăḵā yiddəmû kā’āḇen
‘aḏ-ya‘ăḇōr ‘amməḵā YHWY
‘aḏ-ya‘ăḇōr ‘am-zû qānîṯā
təḇi’ēmô wəṯiṭṭā‘ēmô bəhar nalāṯəḵā
māḵôn ləšiḇtəḵā pā‘altā YHWH
miqqəḏāš ’ăḏōnāy kônənû yāḏêḵā
Li conduci e li fai entrare nel monte della tua eredità
luogo [che] per tuo abitare hai fatto YHWH
santuario Signore [che] piantarono le tue mani
təḇi’ēmô wəṯiṭṭā‘ēmô: notare la desinenza arcaica del pronome personale di terrza persona plurale maschile.
luogo che hai fatto... santuario che piantarono: si usa qui una frase relativa implicita, senza pronome espresso.
YHWH ’îš milḥāmâ
YHWH šəmô
Il SIGNORE [è] uomo-di-battaglia
SIGNORE [è] il-nome-suo
markəḇōṯ par‘ōh
wəḥêlô yārâ ḇayyām
ûmiḇḥar šālišâw
ṭubbə‘û ḇəyam-sûp̄
təhōmōṯ yəḵasəyumû
yārəḏû ḇimṣôlōṯ kəmô-’āḇen
yəmînḵā YHWH ne’dārî bakkōᵃḥ
yəmînḵā YHWH tir‘aṣ ’ôyēḇ
la tua destra YHWH splendida nella-potenza
la tua destra YHWH schiaccia il nemico
ûḇərōḇ gə’ônəḵā
tahărōs qāmêḵā
təšallaḥ ḥărōnəḵā
yō’ḵəlēmô kaqqaš
E nella grandezza della tua eccellenza
annienti coloro che insorgono contro di te
mandi la tua ira ardente
li divora come pula
YHWH yimlōḵ lə‘ōlām wā‘eḏ
kî ḇā’ sûs par‘ōh bəriḵbô ûḇəp̄ārāšâw bayyām
wayyāšeḇ YHWH ‘ălēhem ’eṯ-mê hayyām
ûḇənê yiśrā’ēl hāləḵû ḇayyabbāšâ bəṯôḵ hayyām
ûḇərûᵃḥ ’appḵā ne‘ermû mayim
niṣṣəḇû ḵəmô-nēḏ nōzəlîm
qāp̄ə’û ṯəhōmōṯ bəleḇ-yām
e-nel-soffio della-tua-ira si accumularono le acque
stettero in ipedi come **
apparvero gli abissi in fondo al mare
’āmar ’ôyēḇ ’erdōp̄ ’aśśîḡ
’ăḥallēq šālāl timlā’ēmô nap̄šî
’ārîq ḥarbî tôrîšēmô yāḏî
Disse il nemico inseguirò, raggiungerò
spartirò il bottino, se ne ingozzerà la mia gola
sfodererò la spada, se ne impadronirà la mia mano